מגזין ״עולים לרשת״

ניוזלטר
פייסבוק
אלופות המדינה - גברים
 
קבוצה אלופהשנה
עירוני ברדוגו גרופ לוד2019
עירוני ברדוגו גרופ לוד2018
עירוני לוד2017
מרכז טניס רמלה2016
מרכז הטניס רמלה2015
הפועל עירו2014
מרכז טניס רמלה2013
אלופות המדינה - נשים
 
קבוצה אלופהשנה
הפועל טבעון2019
מ.ט עירוני רעננה2018
הפועל טבעון2017
רמה״ש2016
הפועל טבעון2015
מרה"ט רמה"ש2014
מרה"ט רמה"ש2013
מרה"ט רמה"ש2012

הסיפור מתורגם מתוך עמוד הטוויטר של ביאטריס טינוקו,ממרילנד ארה"ב. תרגום מאנגלית: מיה טורקניץ

סיפורה המרגש של מעריצה שפגשה את פדרר, יגרום לכם להתאהב בו מחדש
 
בעולם הטניס רוג'ר פדרר הוא לא רק אחד הטנסיאים הטובים בכל הזמנים, הוא נחשב גם לאדם הגון, צנוע, נעים הליכות או במילים האחרות, מה"חבר'ה הטובים" בספורט באופן כללי.
הבלוג הבא, שמתורגם כאן במלואו, ממחיש את טוב הלב של פדרר.
 
בגיל 17 ניצחה ביאטריס טינוקו, ממרילנד, ארה"ב, במאבק בסרטן בשנים 2011 ו-2012. בראשית הקיץ הנוכחי בעקבות פנייתה לקרן להגשמת משאלות "Make-A-Wish" (קרן, המגשימה משאלות לילדים החולים במחלות המוגדרות סופניות), זכתה ביאטריס לפגוש את פדרר בווימבלדון. אבל פדרר לא רק לחץ את ידה וחתם לה כדי לצאת לידי חובה, הוא עשה מעל ומעבר על מנת להגשים את חלומה. וכך היא כותבת בטוויטר שלה מה-30 ביולי 2013:
 
"אני עומדת "לצייץ" לכם את סיפור המפגש שלי עם רוג'ר כדי שכולם יראו. סיפרתי את הסיפור שלי למישהו ונראה שאנשים נוספים ישמחו גם בם לקרוא אותו"
 
 
לפניכם הסיפור, כפי שהוא נכתב בידי ביאטריס:
 
"הסיפור המלא שלי על הפגישה עם רוג'ר פדרר:
המממ... בשנים 2011/2012 היה לי סרטן. יש קרן, המגשימה משאלות לילדים, בני נוער וצעירים, שנקראת "Make-A-Wish". המשאלה שביקשתי ב-2012 היתה לפגוש את רוג'ר פדרר. המתנתי יותר משנה ולא ידעתי האם בקרן יוכלו להגשים לי את החלום (יש גם אופציה שנייה ושלישית), שכן לוח הזמנים של רוג'ר עמוס מאוד וכבר עבר הרבה זמן. ביוני נאמר לי שערוץ הספורט האמריקאי, ESPN עורך כתבה על טניס בתיכונים והם מעוניינים לצלם את קבוצת הטניס בתיכון בו אני לומדת. הלכתי לשם ועשינו אימון אשר בסופו הם רצו לבחון את הידע שלנו בטניס.
הם נתנו לנו אייפד, לצפות בוידאו כלשהו, זו היתה נקודת המשחק בגמר ווימבלדון 2012 (זה, בפני עצמו כבר ריגש אותי), אבל אחרי שפדרר זכה בנקודה ונפל על הדשא, הווידאו נקטע וראו את רוג'ר פדרר, בצילום ביתי או משהו כזה, אומר: 'הי ביאטריס, שמעתי שאת אוהדת גדולה שלי, לכן אני מזמין אותך ואת משפחתך לראות אותי משחק בווימבלדון. לכי לארוז את המזוודות, שתהיה לך טיסה נעימה ואני אפגוש אותך שם!' (!!!!!!!!!!). הייתי בטירוף. לא האמנתי למה שראיתי. כל מה שעבר לי בראש היה 'אני לא מאמינה, פדרר מכיר את השם שלי!'... חחח
 
זה היה ביום שני והטיסה ללונדון היתה ביום חמישי (לא היה לי יותר מדי זמן להשתגע לגמרי) ואני גרה בארה"ב. אז גם גיליתי ש ערוץ ESPN עושה כתבה על החלום שלי, שיעלה לשידור באוגוסט
בכל מקרה, הגעתי ללונדון וביום שאחרי פגשתי את רוג'ר! בהתחלה לקחו אותי לחנות של נייקי, היכן שכל השחקנים מקבלים את הציוד והבגדים, שם נתנו לי מלא פריטים בצבע לבן כי אנחנו בווימבלדון. משם הלכנו למגרשי הטניס בווימבלדון, שם אני אמורה לפגוש אותו. חיכינו באיזור בו כל השחקנים מסתובבים ואוכלים. החבר'ה מ-ESPN אמרו לי שיכול להיות שלא אפגוש אותו באותו יום כי לוח הזמנים השתנה מאוד, כך שכבר לא ציפיתי לכלום, רק ישבתי שם וצפיתי באימונים, כשלפתע מישהו קרא בשם שלי. הסתובבתי. זה היה רוג'ר פדרר!! הוא התקרב לכיווני, נתן לי חיבוק ונשיקה, התיישב לידי והתחיל לדבר איתי בטבעיות. השתדלתי מאוד לא להתחרפן... חחח. דיברנו במשך 10-15 דקות (אמרו לי אח"כ שהוא לא היה אמור לשבת איתי, אלא לבוא להגיד 'שלום' ואז ללכת לאימון שלו, אבל הוא פשוט בן אדם מדהים והחליט להשאר לדבר איתי!). אלוהים, זה מתחיל להיות ארוך... חחח.
אחר-כך הוא הלך לאימון שלו אבל אמר לי ללכת להחליף בגדים, כי אני מוזמנת לראות את האימון מתוך המגרש ואולי נוכל לחבוט קצת כשהוא יסיים. הוא אמר שהוא ישלח מישהו לקחת אותי למגרשים, כי ת'כלס אסור לאף אחד להיות במגרשי האימונים למעט לשחקנים ולמאמנים. החלפתי בגדים וחיכיתי שמישהו יבוא לקחת אותי. שמעתי מישהו קורא בשמי ו'אלוהים אדירים' זה פול אנקון (המאמן של פדרר). הוא שלח את פול אנקון להביא אותי. הגעתי למגרש, שם הכירו בייני לבין סברין לוטי וסטף ויוייר (צוות האימון של פדרר) והתיישבתי לראות את האימון שלו עם יואיט (!!!!)
 
אחרי האימון שלו, הוא אמר לי שאנחנו נחבוט קצת אז סברין אמר: 'אבל אין לה מחבט' ואז פדרר השיב: 'היא יכולה להשתמש בשלי' (!!!!!) הוא ניגש לתיק שלו ונתן לי את אחד המחבטים שלו כדי שאחבוט איתו (!!!!). ממש חששתי כי אני לא כזאת שחקנית טניס מעולה, אני די טובה אבל לא משהו יוצא דופן, וגם אם הייתי, זה בכל זאת, רוג'ר פדרר! אבל פול ורוג'ר אמרו לי לא לחשוש... זה היה מקסים... חחח. אז חבטנו קצת ואז הוא אמר לי לעלות לרשת, לוולי, וגם הוא עלה. פול אמר לי לא לפחד מרוג'ר ברשת כי הלחץ עליו והוא לא כזה טוב... חחח. אחר-כך הוא הגיש ואלוהים אדירים, זה היה כל כך מהיר וזה אפילו לא היה קרוב למהירות מקסימלית שהוא חובט בדרך כלל. אחר-כך הוא התקרב לרשת, לחץ לי את היד ונתן לי נשיקה על הלחי (!!!!) ואז הוא הלכנו (ודיברנו תוך כדי) למגרש אחר לאימון נוסף עם עם יואיט. צפיתי באימון השני וכשהם סיימו רוג'ר ניגש אלי ואמר: 'טוב, זה היום שלי'. דיברנו עוד קצת והוא אמר: 'נתראה ביום ראשון' (זה היה יום שישי) ואני שוב התחרפתי כי אני אראה אותו שוב!!! זה היה סוף אותו יום.
ביום ראשון החבר'ה מ-ESPN אמרו לי שאני הולכת לעשות סיור במגרשים של ווימבלדון, למרות שכבר הייתי שם כשהייתי בחופשה בלונדון. יותר זמן בווימבלדון, יותר טוב... חחח. אבל אז, בזמן שחיכיתי לסיור גיליתי שהאנשים שהולכים להעביר לי את הסיור הם יו"ר ווימבלדון (!!!) ורוג'ר (!!!!!!). אלוהים אדירים! הם לקחו אותי בדרך שהולכים השחקנים כשהם עולים למגרש המרכז, כשרוג'ר והיו"ר מסבירים לי הכל. כשהגענו למגרש המרכזי, רוג'ר נאלץ ללכת מוקדם למסיבת עיתונאים (גם אני הלכתי אליה), הוא השאיר אותנו במגרש המרכזי והלך. בדרך הוא ביקש מהאחראי על תחזוקת הדשא במגרשים לאפשר לי לעלות על המגרש ואכן עליתי על המגרש בזכות רוג'ר. אלוהים, הוא פשוט מושלם. הסתובבנו שם עוד קצת בזמן שהמנהל שלו התקשר לאחת הבנות מ- ESPN לבדוק אם אני מגיעה, כי רוג'ר ממתין לי כדי להתחיל את מסיבת העיתונאים (!!!!!!!!). אלוהים, הוא מ-ו-ש-ל-ם!
הלכנו למסיבת העיתונאים, ראינו הכל. בדרך החוצה, חלפתי על פני רוג'ר ואז הוא אמר: 'נו, אהבת את זה שכל העיתונאים צולבים אותי?' הוא כזה מצחיק... חחח. האנשים מ-ESPN לקחו אותי ללאונג' של השחקנים כדי שרוג'ר יחתום לי על כל מני פריטים אחרי כל הראיונות (המון ראיונות) והפרס שהוא קיבל (אתם יודעים, יום שגרתי).
ישבתי שם ממתינה לו וזה היה מדהים כי ראיתי המון שחקנים אחרים. טסונגה ביקש את אחד הכסאות סביב השולחן שלנו... חחח. ראיתי את מארי, נדאל, האס, פרר, בניטו, טיפסרביץ, סרינה, ווזניאקי, רדוונסקה, ליזיקי ועוד הרבה שחקנים ממש מקרוב. זה היה כמו גן עדן לחובבי טניס... חחח. כשפדרר סיים את הראיונות הוא התיישב בשולחן שלנו. היו לי כל כך פריטים כדי שיחתום עליהם אבל ידעתי שהוא מאוד עסוק אז בחרתי מתוכם 4 תמונות (אחת עבור כל אחד מבני המשפחה שלי), 4 דפים ריקים ותיק מחבטים שלי ונתתי לו לחתום. הוא הקדיש את החתימות על הדפים הריקים לכל אחד מאיתנו באופן אישי, זה היה מושלם. בדף שלי הוא כתב קצת יותר ואפילו כתב יומולדת שמח!! (האם ציינתי שזה היה יום הולדתי ה-18??) ואז הוא שאל: 'זה הכל?' עניתי: 'כן' אז הוא הביט בי מופתע: 'את בטוחה? אל תתביישי'. הוא היה מקסים וחביב. אז נתתי לו את יתר הפריטים לחתום. הוא פשוט ישב, חתם וקישקש איתי כשהמנהל שלו פנה לחבר'ה מה-ESPN מכיוון שהוא היה צריך ללכת לאכול צהריים. רוג'ר בטח ידע את זה אבל נשאר שם והמשיך לדבר איתנו הרבה מעבר לזמן שהוא היה אמור. אנשי ה- ESPN ניסו לסיים את המפגש לפני שמנהלו יתפלץ. רוג'ר קם, חיבק את אמא שלי, את אבא שלי ואת אחותי ואז הגיע תורי. הוא אמר לי שעברתי הרבה, חיבק אותי חזק ואני התחלתי ממש לבכות על הכתף שלו. כששחררתי את רוג'ר מהחיבוק, עדיין בכיתי, פניתי אליו, הוא היה נראה כאילו גם הוא מזיל דמעה :'), הודיתי לו ואז הוא הלך."
 
ביאטריס חולקת עם קוראיה בטוויטר גם את התמונות מהחוויה המרגשת שהיא עברה.

 
 








 
 
 
 

השותפים שלנו


volvo
winner
bg_logo
calcalist
five
Wilson
Mey Eden
רב בריח -  רזולוציה גבוהה